/r/HebrewPoetry
Any type of poetry in Hebrew, whether that be OC, written by someone else, biblical, or modern.
Any type of poetry in Hebrew, whether that be OC, written by someone else, biblical, or modern.
/r/HebrewPoetry
המדריך לקבלת אהבה
להיות ילדה טובה
לא לבכות אף פעם
להיאנס בשקט זה חובה
להחביא את הדמעה ואף פעם לא לצעוק
גם אם כואב
לדעת לשתוק
לבלוע רוק ורק להיחנק, לא לחנוק
לא להיפגע כי "זה רק בצחוק"
ללבוש חולצות ארוכות
להחביא את המכות ולצחוק מבדיחות
ותמיד לזכור
אסור לבכות
כמעט נוגע שוב, בזיכרוני בליבך. כשאני מדמיין אותנו שוב אני כבר לא יודע, אם הייתה אמת אם השקר דועך.
לפעמים אני כמעט שוכח, כמה יפה היית כשאמרת שזה נגמר.
קצת שקר קצת אמת, חלק קטן ממני צועק עליי שוב, אותו חלק שבוכה כשעצוב, קורא לי לשוב.
אם רק היית יודעת כמה שירים עלייך עפו עם הרוח, אולי היית קוראת לי לשוב, אני כבר לא בטוח.
ולבטח אמצא לי שוב, רגע כמעט לגעת כמעט לשוב, כמעט שחכתי כבר מהשירים ברוח, אני כמעט בטוח.
מי שגדל בצלם ספרי האנגלית, יודע בוודאי מספר דברי הגל והבל.
מי שקרא דוסטוייבסקי בצעירותו, יודע בוודאי, מבוכים אין סוף, שהולמים כמו טוף. מלחמה. מלחמת הידע. המתופפים בועטים באוזני החיילים ״ימין, שמאל! קפקא, הובס!״
מי שנולד לתוך מלחמה שכזו, יודע בוודאי שאין לה סוף. כמו כסף. כמו כוח. אין כמו המוח!
אין כמו עינוי מזוכיסטי לחיזוק השריר. ידע הוא ברכה, ידע הוא אלוהים שמלטף אותך ליטוף קריר. ידע הוא רוח חזקה, המרימה ומרימה ולעולם לא מרפה.
מי שנולד לתוך מלחמה, מבטו הראשון רואה אבידות. הרופא הנחמד חותך את חבל הטבור, מרים את הגוש החמוד והערום, ומורח אותו בדם הגופות.
פעולה זו חשובה במיוחד. תינוק לא מבוהל הוא תינוק שלא נלחם תינוק שחושב הוא תינוק שלא אוהב. תינוק בצינוק, קורא וקורא. תינוק בצינוק, בוכה ובוכה.
"בֹּקֶר הָיֹה יִהיֶה, אוֹ עֶרֶב, אוֹ צָהֳרַיִם, עֵת מִישֶׁהוּ גַּם אֶת נַפשִׁי מִמֶּנִי יִקַּח אֱלֵי אָרֶס." הומירוס, איליאס 21, 111.
אֲנִי יוֹדֵע: יוֹם יָבוֹא אוֹ עֶרֶב,
אֶפֹּל בָּדָד, גּוֹסֵס בִּשְׂדֵה-קְרָב;
וּסְבִיבִי תִּרבַּצנָה חַיתוֹ-טֶרֶף:
הַיְשִׁימוֹן, הַמָּוֶת, הַשָּׁרָב.
אַך מַה יִּמתַּק בִּשׂדֵה-הַקְּרָב הַמָּוֶת,
מַה-יֶעֱרַב שָׁרָב לִי בִּישִׁימוֹן,
כְּשֶׁעֵינַי – תּוֹהוֹת בִּתהוֹם-צַלמָוֶת-
תִּראֶינָה מַשּׂוּאוֹת-הַנִּצָּחוֹן.
טבת תרצ"ד
Transliteration for English speakers:
Od lo nafla Ukra'ina, lo haRatzon velo haTif'eret,Adayin aleinu, Akhim tze'irim, yekhayekh tzalmavet,Yehi ye'almu oyveinu, keTal asher nimtza baShemesh,Yehi nishlot ani, akhim, artzenu baKhofesh.
Nefesh veGuf nikbar lema'an moldatenu veKhofshenu,VeNar'e, Akhim, ha'Am haKozaki beDamenu.
שיניתי מספר מילים להיות יותר דרמטיות וגם לחרוז, אבל המשמעות העיקרית זהה למקור. סגנון השירה שלי מושפע מאוד מאברהם שטרן, וזאת הסיבה שהשתמשתי במילים כמו "צלמוות" ו"מולדתנו".
עריכה: הוספתי תעתיק לדוברי אנגלית
פעם כמעט הצלתי את עצמי מהבדידות. פעם, לפני זמן רב. פעם, היו לי חברות אמת שרצו לי אהבה לתת. שרצו לבלות איתי בחייהן, שהתעניינו בנשמה שלי ואני בשלהן. אך זה היה רק לפני שנים רבות. מאז הקשר ביננו נותק, ואני? נשארתי עם מחנק ועם התקוות של מה שעוד יכול להיות. ועם החלומות שלי על הטוב שעוד כול לקרות.
לאנשים תמיד יהיו דברים שליליים להגיד עלי,
לא משנה איך ולא משנה מתי.
תמיד תהיה להם מילה רעה לאמר,
ולרצות את כולם אי אפשר.
אז אולי הגיע זמן שאפסיק
לחפש את האישור מאנשים אחרים,
ובמקום זה אקבל אותו מעצמי,
כי אנשים ישפטו אותי תמיד,
בלאו הכי.
©️ כל הזכויות שמורות ללילך שחר.
השושנים אדומות
הסיגליות סגולות
אני חייב לשירותים
בישראל אנחנו תמיד לומדים על ביאליק ולומדים את שיריו של ביאליק בגן, בבית ספר וכו'. לאחרונה יצא לי לראות איזו הרצאה ברשת על שירה בעברית ודיברו על השיר "אל הציפור". מתברר שזה שיר מאוד ידוע של ביאליק והראשון שלו, אך מעולם לא למדנו עליו בבית ספר שלי. עוד דבר שלמדתי מההרצאה היא שהשיר נועד שיקראו אותו בהגיה אשכנזית. לא חשבתי על זה אף פעם ודיי נדהמתי מהתגלית הזאת.
בשבילי השיר הזה מאוד מעניין מבחינה טכנית, מהאופן שבו הוא כתוב. אני מוצא את זה מאוד יפה ומעניין. ההתחלה שלו תקועה לי בראש מאז שלמדתי עליו. הנה שני הבתים הראשונים. האם אתם מכירים את השיר הזה? שמעתם אותו פעם נקרא בהגייה אשכנזית? מה אתם חושבים?
אל הציפור - ח.נ. ביאליק
שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרָה נֶחְמֶדֶת,
מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי –
אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה,
בַּחֹרֶף בְּעָזְבֵךְ מְעוֹנִי.
זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,
מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת,
הֲגַם שָׁם בָּאָרֶץ הַחַמָּה, הַיָּפָה,
תִּרְבֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְּלָאוֹת;
בחדר מאדים אני יושב,
כותב, כותב, תוהה, חושב.
חלפה כבר כמעט שנה
שאני חושב על בחורה.
אחרוט על דף מחשבותיי,
כך אעביר את ימיי.
הימים עוברים כה אט
כשאני רוצה אותך.
למה אותה אני רוצה,
כשאני יודע שלא יהיה.
מבזבזני את ימיי,
הרי, לא אביע רגשותיי.
אני יודע שזה לא כזה טוב, פשוט צריך תוכן לסאב ואני בקושי קורא שירה. נ.ב. אני כרגע בטלפון אז אני לא בטוח איך לסדר את הפורמטינג.
חסידות הקיץ הבורחות מן הקור,
חופשיות אתן, ללא מגבלות החורף.
הפכו אותי לציפור, אנא העיפו אותי אתכן,
הסירו את אזיקי מן רגלי.
חסידות הקיץ, אין לכן מנוחה,
אתן עפות כל השנה, בורחות מן השממה.
אני לא חופשי, אך גם לא נראה לי שאתן.